מי קרקע

ואדי וואלה

מסלול ואדי וואלה מוליך מפלגיו דרומית לעמאן ברמת ומישור הירדן בגובה של כ-700 מ' מעל פני הים, עד למקום התחברותו עם ואדי מוג'יב, כ- 3 ק"מ מים המלח ויותר מ-300 מ' מתחת לפני הים- נמוך מהפלגים ביותר מקילומטר. האזורים המרכזיים והצפוניים של פרשת המים מרכיבים את המישורים הפוריים מסביב למדבה, שם כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 300-400 מ"מ, וההתאיידות הפוטנציאלית השנתית הממוצעת היא כ-2200 מ"מ. בחלקיו התחתונים, ואדי וואלה מוכר כוואדי חידן. שטח הניקוז של וואדי וואלה- חידן הוא כ-2000 קמ"ר במקום התחברותו עם ואדי מוג'יב.

תכונות הזרימה של ואדי וואלה נמדדות בדרך כרך, שם שטח הניקוז הוא כ-1800 קמ"ר. לואדי וואלה זרימת-בסיס יציבה יחסית שמספקת, באופן טיפוסי, מ-0.1  ממ"ק לחודש במשך הקיץ ועד ליותר מ-1 ממ"ק לחודש במשך החורף, כפי שמוצג בגרף הנפח החודשי החציוני מימין. שטח הניקוז של ואדי וואלה בדרך כרך קטן ממחצית שטח הניקוז של ואדי מוג'יב בדרך כרך. אולם, זרימת- הבסיס של ואדי וואלה גדולה במקצת מזו של ואדי מוג'יב. הסיבה העיקרית לכך היא שכמות המשקעים השנתית הממוצעת בפרשת המים מוג'יב היא כמחצית מזו בפרשת המים וואלה הסמוכה. זרימת אפס נצפתה בשעון המדידות בגשר כרך במהלך חודשי הקיץ בשלוש שנים בלבד 1990, 1995, ו-1996. השיטפונות הגדולים ביותר שניצפו בואדי וואלה ארעו באפריל 1971, ובפברואר 1992, עם ספיקה של 245 ו-248 מ"ק/ש', בהתאמה.