מי תהום

נהר זרקה

נהר זרקה הוא הנהר השלישי בגודלו באזור מבחינת ספיקה שנתית ומימיו משמשים באופן נרחב לאספקת מים מוניציפלית, להשקייה, ולצרכים תעשייתיים. פרשת המים כוללת את האזור הצפוף והמתועש ביותר בצד המזרחי של נהר הירדן. שטח פרשת המים של נהר זרקה הוא כ-3900 קמ"ר ויש לו שני ענפים ראשיים-- עמאן-זרקה המנקז את האזורים הגשומים יותר של המתלל המזרחי של בקעת הירדן וחלקים מרמת הירדן, וואדי דוליאל המנקז את  האזורים הצחיחים יותר של רמת ומישור הירדן . ממוצע המשקעים בפרשת המים הוא 273 מ"מ, והזרם השנתי החציוני הוא 63.3 ממ"ק.

הנהר נשלט על-ידי סכר המלך טלאל, שהושלם ב-1970 כדי לספק קיבולת אחסון של 55 ממ"ק והוגבר ב-1987 כדי לספק 86 ממ"ק. הנהר מחובר באמצעות תעלה וצינורות לתעלת המלך עבדאללה, והוא מספק השקיה ל- 8400 הקטרים (הקטר = 10,000 מטר רבוע) נוספים של אדמה. משיכות לצורך אספקת מים מאקויפרים במעלה אגן מי התהום עמאן-זרקה הפחיתו את בסיס הזרימה הטבעי של נהר זרקה. בנוסף, מאפייני הזרימה שונו גם בשל חדירה לנהר של מי שפכים ביתיים ותעשייתיים  שמרכיבים כמעט את כל זרימת הקיץ ומורידים במידה משמעותית את איכות המים.

תכונות הזרימה של נהר זרקה נמדדות מעל לסכר המלך טלאל, בגשר ג'רש החדש, שם שטח הניקוז הוא 3100 קמ"ר. נהר זרקה הוא רב-עונתי עם זרמים חודשיים אופייניים של 2 עד 3 ממ"ק במשך הקיץ, ו-5 עד ליותר מ-8 ממ"ק במשך החורף. השיטפון הנצפה המקסימלי ארע ב-29 בנובמבר, 1979 (שנת מים 1980) והפיק נפח יום יחיד של 2.5 ממ"ק.