מעיין עין גדי נובע מאבן-גיר מיחידה גיאולוגית Kj והוא זורם לים המלח, לאורך הגבול המערבי של אגן ים המלח. זרימת המעיין השנתית נעה בין כ-0.37 ל-0.61 ממ"ק, כשרב החריגה נרשמה בשנים של משקעים רבים במיוחד. הזרימה החודשית החציונית מצביעה על חריגה קטנה, שנעה מכ-0.037 עד ל-0.042 ממ"ק. לא נצפתה מעולם הפסקת זרימה במעיין. הזרימה החודשית הגבוהה ביותר, של יותר מפי שלושה מן החציון החודשי, נצפתה במרץ ואפריל 1991, לאחר תקופה של משקעים רבים מאד. מי המעיין מתוקים, עם ריכוזי כלוריד מתחת ל-90 מ"ג/ל', וריכוזי חנקה, ככלל, מתחת ל-30 מ"ג/ל'.
מעיין פרוד נובע מאבן-גיר מיחידה גיאולוגיתKj , לתוך ואדי שמתנקז לכינרת באגן הכינרת. הזרימה החודשית יציבה יחסית, והחציון החודשי נע מכ-0.03 ל-0.05 ממ"ק. לא נצפתה מעולם הפסקת זרימה במעיין. הזרימה השנתית משתנה יותר, ונעה בין 0.14 ל-0.42 ממ"ק, כאשר רוב השינויים חלים בתגובה למשקעים רבים. במהלך חורף 1991-92 משקעים רבים גרמו לזרימה שנתית שהייתה יותר מכפולה מן השנה שקדמה לה. מי המעיין מתוקים, עם ריכוזי כלוריד של מתחת ל-30 מ"ג/ל' וחנקה מתחת ל-10 מ"ג/'ל. מריכוזי הכלוריד והחנקה אי-אפשר להצביע על מגמה ארוכת טווח.
מעיין פריעה נובע מאבן-גיר ליד המגע בין יחידות גיאולוגיותKs ו- Kj , לואדי שמתנקז לנהר הירדן, באגן הצפון מזרחי. זרימת המעיין קבועה יחסית, עם חציונים חודשיים שנעים מכ-0.35 ל-0.46 ממ"ק. לא נצפתה מעולם הפסקת זרימה במעיין. הזרימה השנתית פחות קבועה ונעה בין כ-1.7 ל-10.5 ממ"ק, כשרב השינוי מקורו בירידת משקעים רבים. לדוגמה, זרימת המעיין ב-1992 היתה גדולה פי שלושה מאשר ב-1991, כתוצאה מירידת משקעים רבים מאוד בחורף 1991-92 . מי המעיין מתוקים, עם ריכוזי כלוריד של מתחת ל-80 מ"ג/ל', וריכוזי חנקה של לרב מתחת ל-40 מ"ג/ל'. ריכוזי הכלוריד והחנקה מצביעים שניהם על גידול בולט ב-1992 שמקביל לתקופה של משקעים רבים וזרימת מעיין מוגברת.
מעיין חמם מאלה נובע מאבן-גיר ליד המגע בין יחידות גיאולוגיותKj ו-Kk , לואדי מאלה שמתנקז לנהר הירדן בחלק הצפוני של אגן ההר המזרחי. זרימת המעיין השנתית משתנה ומושפעת מכמות המשקעים השנתית, ונעה בין 0.26 ל-2.5 ממ"ק בשנים 1977-97. במהלך 1992 זרימת המעיין הייתה כמעט פי חמישה מאשר ב-1991, כתוצאה משנה גשומה באופן קיצוני. זרימת המעיין החודשית מצביעה על פחות תנודות, עם ערכי חציון מכ-0.047 ל- 0.057 ממ"ק. לא נצפתה מעולם הפסקת זרימה במעיין. מי המעיין מלוחים, עם ריכוזי כלוריד מעל 1200 מ"ג/ל', וריכוזי חנקה מתחת ל-40 מ"ג/ל'. ריכוזי הכלוריד קשורים, כנראה, לתנודות בזרימת המעיין. זרימה מוגברת גורמת לריכוזים גבוהים יותר. זרימה מוחלשת גורמת לריכוזים נמוכים יותר.