![[small map]](../images/p23_loc.gif){kind=small}
אגן הירמוך
אגן הירמוך|
|
|
באר AD3036 , בחלק הצפוני של האגן מראה תכונות מאפייני בניה של באר טיפוסי שהושלם במערכת האקויפר עמאן- ואדי סיר. עומק הבאר 546 מ' והוא מוציא מים מאבן- גיר בעומקים שבין 440 ל-546 מ', עם מפלס מים של כ-364 מ', ותפוקה ממוצעת של כ-15 ל'/ש'. |
1426 הקמ"ר של אגן הירמוך שוכנים בחלק הצפוני של רמת ומישור הירדן. בתחתית האגן יש גיר, אבן-גיר, אבן-צור, ואדמת-סיד מקבוצת בלקה (יחידות גיאולוגיות Ks ו- Ta ), ואבן- חול מקבוצת קורנוב (יחידה גיאולוגיתKk ) . בחלק המזרחי של האגן, זרמים בזלתיים מכסים סלעים מקבוצת בלקה. מי תהום מתמלאים מחדש ממשקעים בכמות ממוצעת של 40 ממ"ק/שנה. זרימת מי תהום נשלטת על-ידי שני שברים חשובים, שחותכים לאורך האגן- חלק מהזרם הוא באופן כללי צפונה לעבר נהר הירמוך, וחלק הוא מערבה לעבר נהר הירדן. נהר הירמוך ומי תהום הם מקורות המים המתוקים העיקריים באגן, כאשר כ-65% ממי התהום משמשים להשקיה. מי התהום מסופקים לבארות ולמעיינות על-ידי ארבע מערכות אקויפר עיקריות:
ˇ המערכת הבזלתית של יחידה גיאולוגית Bq .
ˇ מערכת ריג'אם, המורכבת מאבן-גיר בחלק העליון של יחידה גיאולוגית Ks .
ˇ מערכת עמאן-ואדי סיר, המורכבת מאבן גיר ואבן-צורמיחידה גיאולוגית Ks
ˇ הקומפלקס התחתון, המורכב מאבן- חול, אבן-גיר, ודולומיט מיחידות גיאולוגיות Kk , Jq , ו- Tp .
|
|
|
מפלסי מי תהום בחלקים של האגן הראו ירידה ארוכת טווח בתגובה לשאיבה - המיפלסים בבאר AD1148 ירדו בכ-10 מ' בשנים 1974-95. מאחר ששיוב באגן הוא כ-40 ממ"ק/שנה ושאיבת מי התהום הנוכחית היא כ- 60-70 ממ"ק/שנה, קיים גרעון נטו שגורם לירידות במפלס המים בבארות.
|
מערכת עמאן- ואדי סיר היא האקויפר הראשי, כאשר כמויות פחותות של מים מתוקים מתקבלים ממערכות אחרות. מפלסי מי התהום משתנים מאוד באגן הירמוך, והם נעים מ-12 מ' מתחת לפני הקרקע ליד נהר הירמוך, שם האקויפרים נמצאים בתנאים של פני מי תהום, עד 400 מ' ליד אירביד, שם האקויפרים כלואים.
איכות מי התהום באגן הירמוך משתנה - ריכוזי מוצקים מומסים נעים בין 300-500 מ"ג/ל', כשהאקויפרים בתנאי פני מי תהום, עד ל-550-1660 מ"ג/ל' במקומות שבהם אקויפרים כלואים.
