![[small map]](../images/p22_loc.gif){kind=small}
אגן ההר המערבי
אגן ההר המערבי|
|
אגן ההר המערבי, שגודלו 6,000 קמ"ר משתרע מבאר-שבע צפונה לשיפולי הר הכרמל, ומקרוב למרכז רצועת ההרים מערבה למישור החוף. מתחת לאגן יש סדרה עבה של שכבות אבן- גיר, דולומיט, אבן-צור, גיר ואדמת-סיד מקבוצות אדוות, יהודה והר הצופים (יחידות גיאולוגיות Ta ,Kj , ו-Ks ). באחוז קטן של האזור, יחידות אלה מכוסות חול, חצץ ותשלובת מקבוצת קוקאר (יחידה גיאולוגית 1Q).
|
|
|
מפלסי המים בבאר 15-19/039 בחלק הצפוני של האגן, ובבאר7813901 בחלק הדרומי, פחתו באופן כללי במשך השנים. בחלקו הצפוני של המאגר, הירידות לוו בהפחתה הדרגתית בזרמים ממעיין התנינים והפסקה מוחלטת של הזרימה ממעיין ראש העין. משקעים רבים במהלך חורף 1991-92 הובילו להתאוששות מלאה של מפלס המים, והתגברות זרימת המעיינות. בחלקו הצפוני של האגן, ריכוזי הכלוריד בבאר 15-19/039 פחתו מאז סוף שנות ה 60' , אך ריכוזי החנקה גדלו. בחלק הדרומי של האגן ריכוזי הכלוריד בבאר 7813901 משתנים משנה לשנה, ומראים עליה קלה מאז שנות ה 70'. השינויים בריכוזי הכלוריד והחנקה בצפון קשורים למקורות זיהום קרקעיים, בעיקר מי שפכים עירוניים. בעוד שבדרום, ריכוזי הכלוריד קשורים לזרימה פנימית מתחת לפני הקרקע של מים מגופי מי תהום מלוחים. |
משקעים ממלאים את מערכת מי התהום בכמות ממוצעת של 366 ממ"ק/שנה, והם זורמים באופן כללי מערבה וצפונה לעבר מעיינות ראש העין ותנינים, ולשטחי בארות לאורך הדופן המערבי של האגן.
מי תהום הם מקור המים המתוקים העיקרי, והם מסופקים לבארות ולמעיינות באמצעות סדקים ומערות בשני אקויפרים עיקריים:
• אקויפר טורון-קנומן, האקויפר הפורה ביותר באגן, המורכב מאבן-גיר, ואבן-גיר דולומיטית מיחידה גיאולוגית Kj.
• אקויפר אלביאן, בעל חשיבות משנית ומורכב מאבן-חול ודולומיט מיחידה גיאולוגית Kk.
מיפלסי מי התהום מושפעים בעיקר ממשקעים ומשאיבה, ולרב משתנים ב-1.5 עד 2.5 מ'/שנה. תנודות גדולות יותר התגלו באזורים המושפעים משאיבה מקומית. מי התהום הם לרב בעלי איכות טובה, עם ריכוזי כלוריד של בין 50 ל-250 מ"ג/ל' וריכוזי חנקה מ-16 עד 28 מ"ג/ל'. ריכוזי הכלוריד גדלו באופן כללי במהלך 30 השנים האחרונות, עם שינויים בולטים יותר בחלק הדרומי של האגן.
