![[small map]](../images/p21_loc.gif){kind=small}
אגן הואדיות
הצדדיים
אגן הואדיות
הצדדיים|
|
|
באר AN1029, בחלק הדרומי של האגן, מדגים מאפייני בנייה עבור באר אופייני שהושלם באקויפר קורנוב-זרקה. בבאר זה, מים מתקבלים מאבן-חול בין העומקים 464 מ' ו-620 מ'. מים זורמים מהבאר בשיעור ממוצע של 20 ל'/ש', ויש לו ראש ארטזי (שהמים יוצאים ממנו בלחץ טבעי) של 100 מ' מעל פני הקרקע. |
אגן הואדיות הצדדיים כולל את הואדיות בעלי חריצים עמוקים שזורמים לתוך עמק הירדן, לאורך המתלל המזרחי של בקעת הירדן. האגן מתחלק ל: (1 ) 1300 הקמ"ר של אזור עג'לון, צפונית לנהר זרקה, ו- (2 ) 1200 הקמ"ר של אזור סלט, המשתרע מנהר זרקה, דרומה לים המלח. מתחת לאגן יש אבן-גיר, אבן-צור, גיר, דולומיט ואדמת-סיד מקבוצות בלקה ועג'לון (יחידות גיאולוגיות Ta, Ks , Kj), ואבן-חול מקבוצת קורנוב (יחידה גיאולוגית Kk ). מי תהום הם מקור המים המתוקים העיקרי באגן, והם נובעים בעיקר מ:
● מערכת האקויפר עמאן-ואדי סיר, המורכבת מאבן-גיר ואבן-צור מיחידה גיאולוגית Ks .
● אקויפר חומר, המורכב מאבן-גיר דולומיטית מיחידה גיאולוגית Kj
● אקויפר קורנוב-זרקה, המורכב מאבן-חול, אבן-גיר ואבן-גיר דולומיטית מיחידות גיאולוגיות Kk ו-Ja .
|
|
|
מפלסי מי תהום באגן מגיבים לשאיבה – מפלסים בבאר AE1003 , בחלקו הצפוני של האגן, ירדו בכ-46 מ, בין 1983-97. העליה החדה בשנת 1992 מקביל לתקופה גשומה מאוד. על אף ששאיבה גרמה לירידה במפלס המים בחלקים מהאגן, נראה שבאזורים צפוניים ישנו עודף מים שיכולים פוטנציאלית לספק הוצאות מים נוספות. בחלק הצפוני של האגן, ריכוזי מוצקים מומסים בבאר AE1003 ירדו באופן כללי מאז 1988. עליות משמעותיות במפלס המים ובריכוז המוצקים המומסים נרשמו במהלך 1992 בתגובה לתקופה של ירידת משקעים רבים שהובילה לשיוב מוגבר. בחלק הדרומי של האגן, ריכוזי מוצקים מומסים בבאר AM1027 עלו באופן כללי בין 1969-97, בעיקר בתגובה לחדירת מי שפכים שטופלו. |
מערכת האקויפר עמאן- ואדי סיר היא מקור אספקת המים העיקרי, כשאספקה משנית קיימת מן האקויפרים של חומר וקורנוב- זרקה. ניצול האקויפרים של חומר וקורנוב- זרקה מוגבל בשל שיעורי שיוב וחדירות נמוכים, ובשל מפלסי מים עמוקים שנעים מ-10 עד 150 מ'
מתחת לפני הקרקע.
שיוב מי התהום מירידת משקעים מתבצע בכמות ממוצעת של 15 ממ"ק/שנה. תלולית מי תהום ליד עג'לון ממלאת את מערכת האקויפר עמאן-ואדי סיר ומי התהום זורמים מערבה לעבר עמק הירדן. המים מופיעים כמעיינות, כדוגמת בקורייה, בשיפועים התחתונים של המתלל, או זורמים מתחת לפני הקרקע למצבורים האלוביים (סחפת) של ריצפת עמק הירדן. מי תהום באגן הואדיות הצדדיים הם באיכות משתנה, עם ריכוזי מוצקים מומסים הנעים באופן כללי מ-200 עד 400 מ"ג/ל'. באזורים מסויימים, ריכוזים במערכת האקויפר עמאן-ואדי סיר מגיעים עד ל-750 מ"ג/ל'.
